בלוג

שעתיים תמימות שוטטנו בשבילים… דיברנו על אלוהים ועל האדמה,  על הרוח ועל המים הנשקפים מרחוק, על ההרים שהקיפו אותנו, ועל

הנוסע על הכביש ממזרחה של הכנרת, יעיף מבטיו אל המים וההר, ירהיב שבחים על אנשי העמק שידעו ימים קשים לעת

מפעל הבניה הבריטי לא נח לרגע… שנות המרד הגדול (1936-1939) נותנים את אותותיהם בבניה מסיבית בתחום ההגנה הצבאית והאזרחית. החשש

בית קולוניאלי עומד בפינת הרחוב., נשען בחלקו על חומת העיר, נושק בקצהו האחר בשערה. בית קולוניאלי, החלונות מקושטים באפריז משולש,

“ויבוא אל נצרת אשר גדל שם וילך במשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרוא בתורה” (לוקס ד, טו). בלב השוק בנצרת,

אנטיליה, איננו מחוז בטורקיה, וגם קבוצת האיים האנטיליים איננה קשורה לעניין… אנטיליה היא מערכת לשאיבת מים מבאר, באמצעות כלי קיבול

הקורא את הכותרת בטח ירים גבה בתמיהה: על מה ולמה להמליץ על ביקור, שלא לדבר על מפגש, אצל עצים? והתשובה –

טיול ממונע בחגיגת נופים חובקת גליל, בין כפרים ציוריים, בתי בד וכרמי זיתים. ניסע על כבישים נסתרים, מהים הפתוח אל