נצרת – הבריכה שלעולם לא תשחו בה
מפעל הבניה הבריטי לא נח לרגע… שנות המרד הגדול (1936-1939) נותנים את אותותיהם בבניה מסיבית בתחום ההגנה הצבאית והאזרחית. החשש
מפעל הבניה הבריטי לא נח לרגע… שנות המרד הגדול (1936-1939) נותנים את אותותיהם בבניה מסיבית בתחום ההגנה הצבאית והאזרחית. החשש
בית קולוניאלי עומד בפינת הרחוב., נשען בחלקו על חומת העיר, נושק בקצהו האחר בשערה. בית קולוניאלי, החלונות מקושטים באפריז משולש,
לצד הכנסייה הגדולה בגוש חלב, ומאחרי בית הנזירות, מצוי גן קטן ומטופח ובו מזרקה שצורתה לב ושלש דמויות מפתח מעולמה
“ויבוא אל נצרת אשר גדל שם וילך במשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרוא בתורה” (לוקס ד, טו). בלב השוק בנצרת,
אנטיליה, איננו מחוז בטורקיה, וגם קבוצת האיים האנטיליים איננה קשורה לעניין… אנטיליה היא מערכת לשאיבת מים מבאר, באמצעות כלי קיבול
בן שבע היית בבית האבן הזה. מול הלוח, המורה והחלומות – מתי התחלת טווה שיריך? נוף ההרים שברקע מזדחל לשורות,
הקורא את הכותרת בטח ירים גבה בתמיהה: על מה ולמה להמליץ על ביקור, שלא לדבר על מפגש, אצל עצים? והתשובה –
טיול ממונע בחגיגת נופים חובקת גליל, בין כפרים ציוריים, בתי בד וכרמי זיתים. ניסע על כבישים נסתרים, מהים הפתוח אל
שביל מטיילים צר מתפתל בין גושי הסלע הענקים החובקים את בור כסרא. לרגע אחד נופי הגליל וכרמי הזיתים נוגעים בך
העיר שפרעם (שופר עם) שסנהדרין נטעה בה יתד לעת חורבן ירושלים, מאפשרת למטייל לשוטט בגרעין העתיק שלה ומגלה פתיחות וידדותיות
שאל אותי