במורדות רכסי ההרים שבין הים הכספי לים השחור ומדרום לרוסיה, אי שם בלב הרי קווקאז חיו יהודים המכונים “יהודי ההרים”. קהילות שהרחיקו נדוד כבר לפני אלפי שנים והחלו לקשור גורלן מחדש עם ארץ ישראל עם התפשטות הרעיון הציוני בשלהי המאה ה – 19. הרצל קרא להם מעל בימת הקונגרס הציוני “ה’יהודים הצ’רקסים’, הם כינו עצמם בשם ‘ג’והור’ (העבריים) ואנחנו מכירים אותם בתור היהודים הקאווקאזים.

אכזריות השלטון הסובייטי הילכה אימים בשורות ה’יהודים ההרריים’ מרבית רבניהם נרצחו, אך הקהילות שמרו בדבקות את מסורתם היהודית וכבר ב 1907 מגיעה העליה הראשונה של יהודי קווקאז לארץ ישראל. לאחר מלחמה”ע הראשונה מתחיל קילוח דקיק של עולים לזרום לפלשתינה ובשנת 1926 עולות כמה משפחות על הקרקע עם הקמתו של מושב כפר ברוך שליד נהלל.